טיפ רכיבה: תנוחת רכיבה (חלק א')

כתב: משה פרחי

לפני הרבה שנים איש חכם אמר לי "קח אופנוע ותן לו לנסוע לבד והוא יעשה זאת מצוין, שים עליו רוכב/ת וקלקלת. נשמע מוזר בהתחלה, אולם לפני שניגש להסביר על תנוחת ישיבה נכונה/מתקדמת (אני פחות אוהב את המילה נכונה) יש להבין כמה דברים בסיסיים ופשוטים. האופנוע שלנו, עם כל הכבוד לכמה שהוא מתוחכם, עדיין אין לו יכולת חשיבה עצמית, ועד שזה יקרה לשמחתנו אנחנו הרוכבים שולטים. עם כל הכבוד למתלים הכי טובים בעולם ולצמיגים הכי טובים בעולם, בסופו של דבר מי שמשפיע הכי הרבה על ההתנהגות של האופנוע הוא הרוכב, כמו למשל תפעול חלק וזורם לעומת תפעול גס. כנ"ל לגבי תנוחת ישיבה, עם ההתיישבות על האופנוע מרכז הכובד משתנה (עולה), הרוכב הממוצע בדרך כלל יושב בתנוחה שהוא התרגל אליה, לרוב גם נעול ומחזיק את הכידון חזק בזמן תאוצה או בלימה ובכך הוא נשען על הכידון, מה שפוגע בתפעול המנופים וההיגוי דבר שמשפיע על ההתנהגות של האופנוע ואף עלול לפוגע ביציבות.

 

תנוחת ישיבה מתקדמת תאפשר לנו שליטה טובה יותר באופנוע ותפעול טוב יותר במצבי חירום, ברכיבה ספורטיבית או סתם בטיול רגוע עם בת/ן הזוג. השאיפה שלנו היא כמה שפחות להפריע לאופנוע במהלך הרכיבה ולהפוך ליחידה אחת עם האופנוע. בדרך כלל רובנו התרגלנו לשבת בצורה מסוימת ולרוב אין אנו נותנים לכך חשיבות רבה. הרעיון המרכזי הוא לשבת בתנוחה שתאפשר לנו שליטה טובה יותר, תשפר את יציבות האופנוע, תקצר זמן התגובה ותאפשר לנו גישה נוחה וקלה למנופים (הילוכים, בלמים ומצמד). בנוסף, על ידי שימוש בשרירי הגוף ובמפרקים ניתן לעזור לאופנוע, על ידי ספיגה של חלק מהכוחות, להתמודד טוב יותר עם העומסים הפועלים עליו. את תנוחת הישיבה אנו רוצים לחלק לשניים – חלק גוף תחתון וחלק גוף עליון. הפעם בטיפ השבועי שלנו נעסוק בחלק גוף תחתון ובפעם הבאה בחלק גוף עליון.

 

תנוחות

הקו המנחה אותנו הוא ששרירי הרגליים והבטן הם השרירים החזקים ביותר בגוף, בנוסף השאיפה להתחבר לאופנוע ולהיות איתו יחידה אחת וכמה שפחות להפריע לו במהלך הרכיבה. על ידי חביקה של הרגלים ושימוש בשרירי הבטן, נוכל לשחרר את פלג הגוף העליון ועל ידי כך לאפשר תפעול קל וחלק יותר. אז איך ההמלצה לשבת נכון עם הרגלים? הניחו את כרית כף הרגל על הרגלית, הצמידו את כף הרגל לשלדה או למגני הצד, חבקו עם הברכיים את מכל הדלק (יש שקעים שמיועדים בדיוק בשביל זה), והשתמשו בשרירי הרגליים והבטן בכדי לתמוך בגוף ולעגון אותו לאופנוע. השתדלו לא להצמיד את האגן למכל הדלק, השאירו רווח קל. על ידי שימוש במפרקי הרגליים אנו יכולים לעזור לאופנוע להתמודד טוב יותר עם מהמורות וסתם בורות מזדמנים בכביש, למשל בעת מעבר על מהמורה להרים קלות את הישבן ועל ידי כך לפרוק חלק מהמשקל מהמושב ולמעשה לאפשר למתלים לספוג טוב יותר. גם בזמן תאוצה או בלימה, על ידי חביקה חזקה יותר עם הרגלים והפעלת שרירי הבטן אנו נמנע מהגוף שלנו לעוף לאחור או להישען על הכידון ומכל הדלק ובכך נאפשר לידיים להיות חופשיות לתפעל את המנופים וההיגוי. תלמיד חכם ישאל "ומה עושים כשרוצים להעביר הילוכים או להשתמש בבלם האחורי?" לכל פעולה שאנו עושים מקדימה מחשבה, לכן הרוכב יודע מתי הוא מתכוון לבלום ומתי הוא רוצה להעביר הילוך. בכל פעם שאנו רוצים לתפעל את רגלית ההילוכים או הבלם, נזיז את כף הרגל קדימה ובסיום התפעול נחזיר אותה לעמדת המוצא – כרית כף הרגל על הרגלית. כל הכתוב כאן הוא בגדר המלצה וההתייחסות היא לאופנוע כביש: תיור, ספורט-תיור וספורטיבי. הרעיון המנחה תופס גם לאופנועי קאסטום, קרוזרים גדולים או קטנועים, אך בהתאמה לכלי הרכב.